נאומים בקצרה

נושא: קבוצה וצוות
איש אחד, שנהג להשתתף בקבוצה בקביעות, הפסיק להגיע לקבוצה ללא הודעה.
לאחר מספר שבועות, החליט מנחה הקבוצה לבקרו. היה זה לילה מאוד קר.
המנחה מצא את האיש יושב מול אח בוערת, האש הדולקת הייתה חמימה ומזמינה.
האיש הבין את סיבת ביקורו של המנחה והזמין אותו לשבת לידו, בכיסא נוח, מול האח. הוא ישב בשקט וחיכה... שקט עמוק שרר ביניהם.
שני הגברים רק התבוננו באש, בריקודי הלהבות מסביב לעצים הבוערים.
כעבור מספר דקות, בחן המנחה את הגחלים, ובזהירות רבה, בחר באחד הבולטים מהם, ואט אט הרחיק אותו מהאש.
הוא חזר לכורסתו, ונשאר יושב, ממתין.
המארח התבונן בתהליך בשימת לב, מרותק למהלכו של המנחה אט אט החל הגחל לדעוך, בתחילה איבד ברק, ואחר-כך כבה כמעט לגמרי.
תוך זמן קצר, מה שהיה קודם חגיגה של אור וחום הפך להיות גחל מכוסה שכבה של אפר אפור, מת, שחור וקר. אף מילה לא נאמרה בין המארח לאורחו מתחילת הערב.
המנחה, בעוד הוא מתכונן לעזוב לביתו, החזיר שוב את הגחל הקר וחסר התועלת למרכז הלהבות. כמעט מיד הוא חזר לבעור, כשהוא ניזון מהאור והחום של הגחלים הסמוכים לו.
כשעמד המנחה ליד הדלת, אמר לו מארחו:
''תודה על הביקור שלך ועל השיעור הנפלא של ימדת אותי. אחזור לקבוצה, תבורך!''

(הופץ ברשת האימייל)

לחברי הקבוצה:
זכרו כי הנכם מהווים חלק מהלהבה, וכאשר אתם מתרחקים, אתם מאבדים מהברק שלכם .

לבעלי תפקידים:
זכרו כי הנכם האחראים לכך שהלהבה של כל אחד תישאר דולקת.
עליכם לעודד את החיבור בין חב ר י הקבוצה, כדי שהאש תהיה חזקה,
יעילה ומתמשכת.