נאומים בקצרה

נושא: הסביבון

הסביבון

בפרספקטיבה חינוכית/ מאת: אתי כהן

סביבון קטן וצבעוני התמקם לו במרכז החדר, והחל להסתובב.
אנשים רבים ישבו סביבו,
ועיניהם ריצדו אחר פעולתו.
נשאלו החברים אחד לאחד מה ראו במרכז המעגל?
אמר האחד נהניתי מרגלו של הסביבון.
השני הוסיף דפנותיו מי וחדות,
צבעו מקסים, ועל גובהו אין הרבה מה להוסיף
פנו אחרים מעברו השני של המעגל ואמרו:
''סביבון קטן הוא, וכלל לא מיוחד
החומר ממנו עשוי זול ופשוט
אין בו אפילו דבר, ולו קטן
הגורם לסקרנות ולעניין של ממש''.
שאלה עולה פה מזה המצב.
מה קרה? הלא שהתחיל לו הסב יבון
להסתובב, ריצדו עני הכל, אחר
פעילתו, אחר עמידתו, אך כל אחד
חזה, וצפה עפ''י נטיות ליבו
שהלא העיניים רואות והלב חומד...
הסביבון הוא כילד
שאמור להיות במרכזו של כל איש
חינוך ומורה.
עלינו כמחנכים לראות את תוכנו, ולתהות
על קנקנו של החניך.
פעמים רוא ים המחנכים את חיצוניותו
מבטו, לבושו, ועמידתו של החניך ושואלים לפשר זה...
אחרים נוגעים אל פנימיותו
נטיות ליבו ונפשו.
כל אחד רואה בזוית ראייתו.
זה ברור. זה נכון. אבל אנו כמחנכים
מתבקשים להקיף את המבנה החיצוני
והפנימי של התלמיד.
על מנת להרים אותו,
ו להעלות אותו
בחינת :''בהעלותך את הנרות''
לפסול תלמיד, כאותו אדם הטוען שחומרו של
הסביבון זול ופשוט
הרי הוא בבחינת פשע
כי אין ילד שלא יכול.
ואין מורה שלא מסוגל.
וכדי שהדרך להצלחה תהיה ברורה ובטוחה
זכרו: אל תסתכל בקנקן אלא במה
שיש בו...
ובדרך שהאדם ר וצה לילך מוליכין
אותו...

בהצלחה!